לכול אחד יש את הדרך לספר את הסיפור שלו
לכול אחד יש דרך לרפא את הלב השבור שלו
כשמר לי אני שר לי את מנגינת הווה
כול כך הרבה שאלות ללא מענה
חי בתוך מיליון תהפוכות בתוך מליון חתיכות
מנסה להשלים אותם כדי לשנות
כי יש לי בראש יש שני מלאכים
נמצא באמצע אותי הם מושכים
כי כבר נמאס לי ראסמי לחיות בתוך מסגרת
משתגע מלדבר כול היום אל המחברת
כמה אפשר לדבר על צדק
כשכול בן זונה לוחץ על ההדק
מי אני מה אני , מה אני מחפש
משמעות חיים ? מה אני מפספס
כמוני יש עוד לפחות אלפים
אבל מה שיש לי בלב אתזה הם לא יודעים
אז אני פורק לא שותק מהעולם מתנתק
לא שוכח במטרה עדיין אני דובק
והקול בראש אומר די כבר תוותר
הא אני חזק אני לעולם לא אשבר
וככה זה ממשיך לעוד יום ויום
מה זה חלום ?גיהנום ? די כבר סתום!
נאחז חזק בציפורניים ומביט לה בעיניים
למה הוא היה צריך לפרוס את הכנפיים
אז חאלס כבר נמאס לי להיות כזה פסמימי
מנסה להיות אופטימי ודי נהייתי נאיבי
אותו השקר שמרחף איתי הוא שוטף אותי
אי שם בזיכרונות הוא אפילו רודף אותי
אותו המחנק תקוע לי חזק בגרון
אני מדחיק אותו עמוק בעזרת המיקרופון
איפה החופש? החופש האמיתי ?
איפה אני יכול למצוא את השקט שלי ?
כי זה הייעוד שלי לשאול שאלות
אבל הבנתי שרק אני יכול לענות
את מסתורי הסתרים את נפלאות החיים
מצאתי אותן אצלי בין הדפים בין המילים
ממשיך בסדר היום לחייך ולצחוק
את היצר הרע אני ממשיך פה לדחוק
שופך את הרגשות ישירות אל תוך הדף
שר לי בקולי קולות ומרגיש שאני עף
עושה לבדי את הראפ מא' ועד ת'
שומע את המוזיקה ועם חיוך אני נסחף
נלחם בין שני מלאכים אחד טוב ואחד רע
אם אתה שומעים את זה כנראה שזה כבר קרה
הבנתי והשלמתי את כול החתיכות החסרות
מימין ומשאל הכול היה פשוט אשליות
כי מה שמחזיק אותי זאת הרק האהבה לכתיבה
מוציא דף ריק ושוב מההתחלה..
